<h1>תניא רבתי סימן ס"א</h1>
<h2>דף נד:</h2>
דרש רבא עוברות ומניקות מתענות ומשלימות בט' באב כדרך שמתענות ומשלימות ביוהכ"פ. ובין השמשות שלו אסור. ואם נפטר מת בתשעה באב אומרין עליו צדוק הדין כשאר הימים, לפי שהוא יום אבל והספד. ואין אנו צריכין למעט בהספד אלא להרבות. תניא רבי עקיבא אומר כל האוכל ושותה בתשעה באב. כאוכל ושותה ביום הכפורים. וחכמים אומרים כל האוכל ושותה בט' באב. אינו רואה בשמחת ירושלים. וכל המתאבל עליה זוכה ורואה בשמחתה. שנאמר (ישעיה ס"ו) שמחו את ירושלים וגילו בה כל אוהביה. יש אנשים שנוהגין שלא לאכול [בשר] בליל מוצאי ת"ב. וכן מצאתי שנהג רבינו משולם כל ימיו. ויש שאין אוכלין כלל בליל מוצאי תשעה באב עד הבקר. ויש מתענין תשיעי ועשירי יומם ולילה. כדאמר רבי יוחנן בן זכאי אלמלי הייתי באותו הדור לא קבעתיו אלא בעשירי מפני שרובו של היכל בו נשרף. ובירושלמי [תענית פ"ד ה"ו] רבי יהושע בן לוי ציים תשיעי ועשירי. ר' אבין ציים תשיעי ועשירי. ר' לוי ציים תשיעי וליל עשירי. ויש אומרים שאין לעשות כן. לפי שעכשיו בא תשות כח לעולם. והרוצה לעשות כך שמא היה מסתכן לפי שלא היה יכול לסבול להתענות שני ימים ושני לילות. ואמרינן [חולין פ"ד ע"א] אמר רבי יוחנן אבא ממשפחת בריאים הוה, אבל אנו מי שיש לו פרוטה בתוך כיסו יריצנה לחנוני. ואמר ר' (יוחנן) [נחמן] כגון אנו לווין ואוכלין.
